לחץ להגדלה
ספרו - משפט האבהות של יוסף הנגר
לחץ להגדלה
ספרו - ספר משפחתי
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
ABleatoeaged ABleatoeagedST הדליק/ה נר לזכרו ב-03/09/2017: "The ED due to that surgery might be either temporary or permanent. Once you discover the best natural treatments, you can again have full charge of your sexual pleasures.".
 
עומרי הדליק/ה נר לזכרו ב-29/01/2017: "בדיוק היום לפני 12 שנים נדם ליבך בגיל 80. יהי, זכרך שמור עימנו לעולמי עד.".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר אפרים קישון, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר אפרים קישון, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
 
אפרים קישון נולד בבודפסט שבהונגריה בחודש אוגוסט 1924 בשם הופמן פרנץ. לימים, לאחר שהפך לסופר הונגרי, שינה את שמו לפרנץ קישהונט. כשעלה לארץ בשנת 1949, עִברת פקיד העלייה את שמו לאפרים קישון, ובשם זה היה ידוע בארץ ובעולם.

אפרים גדל בסביבה מתבוללת כנער הונגרי לכל דבר. התזכורת היחידה ליהדותו הייתה ציון הדת היהודית בתעודת הזהות שלו. "היהדות שלי הייתה עניין שולי לגביי. דיברתי הונגרית, חשבתי הונגרית ובבית הספר שרתי שירי געגועים להונגריה השלמה" ("קישון - דו שיח ביוגרפי", ירון לונדון, עמ' 47).

בשנת 1941, לקראת סיום לימודיו באקדמיה למסחר כבר פעלו בהונגריה ארגונים אנטישמיים צמאי דם. הנער אפרים גילה באיחור את יהדותו. לאחר שהונגריה נכנסה למלחמה, נלקח אפרים למחנה ריכוז. הוא שרד את מסעות המוות לעבר מחנה ההשמדה סוביבור שבפולין, ולבסוף הצליח לברוח בדרך נס. הוא חזר לבודפסט ומצא שם את משפחתו במחבוא. בעזרת תעודות מזויפות ושכן אציל נפש, "חסיד אומות העולם" הצליחה המשפחה להסתתר עד לסיום המלחמה.

בתקופת השלטון הסטליניסטי בהונגריה הצליח קישון להתפרנס יפה מכתיבה עיתונאית בעיתון סאטירי שהיה מגויס לטובת המשטר הקומוניסטי. אבל עבודתו, שנראתה לו שקרית, גרמה לו רגשות תסכול ומחנק כסופר וכעיתונאי. בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו, באמתלה שהוא נוסע לבקר ביריד של פראג, הוא ברח עם רעייתו דרך סלוואקיה ועלה על הספינה "גלילה" בעזרת "ארגון הבריחה" והגיע לישראל.

מעברת "שער העלייה" ליד חיפה הייתה תחנתו הראשונה של קישון בישראל. משם הוא הצטרף לחברים בקיבוץ כפר החורש, שבו היה סניטר. "גיליתי שלא יותר משעה ומחצית נדרשות כדי למרק את השירותים. בזמן הנותר יכולתי ללמוד עברית מספרי דקדוק ישנים" (שם, עמ' 169). כך עשה אפרים קישון את צעדיו הראשונים בשפה העברית. לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ושם את פעמיו לתל אביב. הוא נתקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט" בתפקיד עורך לילה. בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימוד השפה העברית. "אני לא התנפלתי על העברית בשמחה, אלא מתוך ייאוש. הייתי מוכרח להציל את עצמי מגורלו המר של המהגר הנצחי" (שם, עמ' 187). בתום לימודיו באולפן החל קישון בכתיבת סאטירות והציען לכל מערכות העיתונים בארץ. פניותיו נדחו פעמים רבות, עד שזכה והעיתון "דבר" הדפיס, לראשונה בארץ, סאטירה מפרי עטו בשם "תעלת בלאומילך". בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", שבו נתן ביטוי הומוריסטי לעולמו של העולה החדש.

בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו, "שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה. לראשונה נמצא סופר שהעז לעקוץ את שלטון מפא"י. דיאלוג כמו " - לאיזו מפלגה אדוני שייך? - אני לא שייך, יש לי כבר שיכון!" היה חידוש בימים ההם. באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב", וברבות הימים הפך לבעל הטור הפופולארי "חד גדיא" שהופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.

בסוף שנות החמישים תורגמו מבחר מן ההומורסקות שלו מתוך "מעריב" לשפה האנגלית, והספר Look Back Mrs. Lot נבחר כ"ספר החודש" של העיתון "ניו יורק טיימס". הביקורת השוותה את המחבר לשלום עליכם ולמרק טוויין. לאחר שביסס את עצמו כבעל טור, כמחזאי וכבמאי תיאטרון, פנה קישון בשנות השישים אל הקולנוע. את "סאלח שבתי", סרטו הראשון, כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ. ההוקרה הבינלאומית לסרטיו מתבטאת בשלושה פרסי "גלובוס הזהב" שהעניקו לו מבקרי הקולנוע בהוליווד ובבחירתו למועמד פעמיים לקבלת פרס ה"אוסקר". החל משנות השבעים עלו בעולם המוניטין של קישון כסופר וכמחזאי. ספריו הפכו לרבי מכר בארצות מרכז אירופה, ומחזותיו הוצגו ומוצגים ברציפות עד עצם היום הזה.

מאמצע שנות השמונים תופסים מחזותיו של אפרים קישון מקום קבוע ברפרטואר של במות בינלאומיות, ויצירותיו הספרותיות זוכות בשפע של פרסים בינלאומיים. בשנים אלה קישון מחלק את עתותיו בין אירופה לישראל. הוא מביים את מחזותיו, כותב מאמרים להגנת ישראל בעיתונות ומשתתף בתכניות טלוויזיה על תקן של "המסביר הלאומי" בכל פעם שמתבקשת דעתו בנושא האזור. "אנטי-ישראליות ואנטישמיות זה היינו הך לגביי; אותה הגברת בשינוי האדרת" (שם, עמ' 37).

אפרים קישון הוא בעל אזרחות ישראלית, וכל בני משפחתו הענפה, ללא יוצא מן הכלל, מתגוררים בתל אביב. "זה עניין של כבוד. אינני מוכן להיות שוב יהודי באירופה".

אפרים קישון מתקרב ל"גבורות", ועדיין הוא יוצר פורה. לאחר שספריו תורגמו ל-37 שפות והפכו אותו לסאטיריקן הנקרא ביותר בימינו, הוא כתב בשנים האחרונות את הרומן הסאטירי החדש שלו "שעיר לעזאזל", שבו הוא עוסק בנושא השואה. על כריכת הספר האחורית הוא כתב: "הם עשו משגה. הם השאירו סאטיריקן אחד בחיים." בכך הוא מסכם פרק עצוב זה בחייו.
(מתוך אתר פרס ישראל)

אפרים קישון הלך לעולמו בביתו שבשוויץ בגיל 80. קישון נפטר מדום לב.

קישון מת אבל מפעלו נותר איתנו   / אריאל שרון - ראש הממשלה

ראש הממשלה אריאל שרון פתח את ישיבת הממשלה בכמה מילים לזכרו:
"אמש הלך לעולמו אחד מענקי דורנו. הוא הגיע לישראל כנער פליט, אוד מוצל מאש, שהגיע לארץ חדשה שאת שפתה אינו מכיר ואף הופתע מהעובדה שאנשים כותבים כאן מימין לשמאל. אך זה לא מנע מהכישרון...  המשך

קישון ייצג את מיטב התרבות הישראלית   / לימור ליבנת - שרת החינוך
"עם ישראל מרכין את ראשו עם לכתו של אחד מגדולי יוצריו. מתוך האודים העשנים של השואה, קם סופר ומחזאי אשר במשך עשרות שנים תרם תרומה אדירה לפריחת התרבות העברית החדשה. בכתיבתו הייחודית הביע אפרים קישון את אהבתו לעם ישראל, והעם החזיר לו באהבת אין קץ. ספריו,...  המשך
uAfCHQrUoYrNhk / xicbyj wncBnxNtyHzg (BfPFKyfMa)    לקריאה
OPkyjhcwSCyammRV / yjicfgidkx QTNXBTFPJPLI (tgrphnfGAEmPlu)    לקריאה
sQDNgvqCvhIbZb / reeblhcscxz MOkggcjSsuzB (MWfKTDsgVFFmX)    לקריאה
vwpTrZeguCjynRsh / ssmklnbc AXEciwRZyISScvNSEn (soeiOHkfkJhlgTnt)    לקריאה
SPZkiYejUNJNZ / bqcbkhkhf cVNlfTzlRzHMchqqW (BwcrLjYYBKjkKu)    לקריאה
 
לקריאת דברים נוספים לזכרו לחץ כאן  להוספת דברים לזכרו לחץ כאן 
ספרים וסרטים שכתב אפרים קישון  

ספרים:


אלו הם רק אחדים מספריו של אפרים קישון:
"אלף גדיא וגדיא", טברסקי 
"באחד האמשים", טברסקי
"סליחה שניצחנו", מעריב/הד ארצי 
"גומזים, גומזים", טברסקי
"חור במסך", מעריב/הד ארצי 
"פרטאצ'יה אהובתי", מעריב/הד ארצי.
"השועל בלול התרנגולות"
"הגביע הוא שלנו"
"משפט האבהות של יוסף הנגר"
"ספר משפחתי"
"ספר הסאטירות הראשון/ השני/ השלישי"

ספריו של אפרים קישון תורגמו ל-37 שפות, והוא הסאטיריקן הנקרא ביותר בדורנו.


סרטים:


אפרים קישון כתב, ביים והפיק 7 סרטים, ובהם:
1963: "סאלח שבתי" (זכה בשני פרסי "גלובוס הזהב")
1967: "ארבינקא"
1969: "תעלת בלאומילך"
1971: "השוטר אזולאי" (זכה בפרס "גלובוס הזהב והיה  מועמד לפרס אוסקר על הסרט הזר 
          הטוב ביותר).
1977: "השועל בלול התרנגולות".


מחזות:


אפרים קישון כתב וביים מחזות רבים, ובהם:
1953: "שמו הולך לפניו", הבימה
1953:  "הכתובה", האוהל
1968: "תוציא את השטקר", הקאמרי
1972: "הו, הו, יוליה", הבימה
1988:  המחזמר "סאלח שבתי", הבימה.

 
לקריאת דברים נוספים מפרי עטו לחץ כאן 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©